יועד הלברסברג-תשע"ד

קורות חיים

בוגר תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות), הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.

תואר שני במשפטים (בהצטיינות יתירה, מקום ראשון במחזור), הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

תואר שלישי במשפטים, הפקולטה למשפטים והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית (תשע"ג).

נושא עבודת הדוקטור: ריבוי ניזוקים - הערכה מחדש בראי הגישה הכלכלית למשפט, בהנחיית פרופ' ברק מדינה ופרופ' אהוד גוטל.

בעת השירות הצבאי זכה יועד שלוש פעמים ברציפות בתואר חייל מצטיין יחידתי.

התמחות אצל כב' סגן-הנשיא השופט עזרא קמא בבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר קבלת הרשיון, עבד יועד כ-5 שנים כעו"ד שכיר במשרד בירושלים, ולאחר מכן במשך מספר שנים בתור יועץ חיצוני. יועד שימש כעוזר הוראה בדיני עונשין, דיני נזיקין ובניתוח הכלכלי של המשפט באוניברסיטה העברית, וכעוזר הוראה בקורסים "משפט וכלכלה" ו"סוגיות מתקדמות בדיני נזיקין" במרכז הבינתחומי בהרצליה.

יועד זכה בפרס הרי וסמואל לוי לעבודת מחקר משפטית סטודנטיאלית, בפרסי הצטיינות בעת התואר הראשון, במילגת כהנמן מטעם המרכז לחקר הרציונליות, ובפרס ע״ש Göran Skogh מטעם האגודה האירופאית למשפט וכלכלה. מאמרים פרי עטו זכו לציטוטים בפסיקת בית המשפט העליון ובספרות המשפטית

תחומי העניין של יועד הם בעיקר דיני הנזיקין והניתוח הכלכלי של המשפט.

תחומי מחקר

רשלנות, התנהגות לא יעילה בשווקים תחרותיים, והסיכון הנסתר של מכירות אסטרטגיות.

בניתוח הכלכלי של דיני הנזיקין מקובל, כי תחת מספר הנחות סבירות, קביעתה של רשלנות בהתאם ל"נוסחת הנד" מתמרצת מזיקים פוטנציאליים לנקוט ברמת זהירות שהיא יעילה-חברתית.

קביעת רשלנות נעשית אמנם באורח אוביקטיבי, שאינו תלוי במאפיינים הספציפיים של המזיק, אך במקרים מסויים - בעיקר כאשר המזיק בעל יכולת מיוחדת למניעת נזק בזול -תיערך הבחינה לפי מאפייניו המיוחדים של המזיק. בספרות הוצע כי בדיקה זו פוגעת בתמריץ להתמחות.

המחקר, לעומת זאת, מבקש לשפוך אור על תוצאה שלילית אפשרית נוספת של דוקטרינה זו, שאיננה רצויה מנקודת מבט כלכלית. קביעה כי מזיק הינו רשלן רק משום שהוא "נכשל" במבחן העלות-תועלת המגולם בנוסחת הנד עלולה לתמרץ אותו – במקום למנוע את הנזק – למכור פעילות מסוכנים למזיק פוטנציאלי אחר, שיכול להשתמש בהם ביעילות פחותה, וכתוצאה מכך אינו יכול למנוע ביעילות את הנזק הצפוי להיגרם מהם. יתירה מזאת, ביסוסה של האחריות הנזיקית על רשלנות, הנבחנת לפי נוסחת הנד, מרחיבה את מתחם העיסקה האפשרי בין מזיק שהוא "מונע נזק זול" לבין מזיק שהוא "מונע נזק יקר". באופן זה, עוולת הרשלנות עלולה לעודד עסקאות לא יעילות ודווקא להגביר את הסיכון לתאונה - וכך לפגוע ברווחה החברתית הכוללת.

המחקר גם צפוי לתרום הסבר מדוע פירמות שאינן יעילות עשויות בכל זאת לשרוד בשווקים תחרותיים: חברות כאלה, שהן "מונעות נזק ביוקר", זוכות ליתרון שוקי רק בשל קביעת אחריות בדרך של רשלנות, ועל כן עשויות לשרוד גם בשוק תחרותי על אף חוסר יעילותן.