ספרים מומלצים לפי נושאים
|
אחריות של עובדי ציבור ורשות ציבורית בנזיקין האחריות בנזיקין של המדינה והרשות הציבורית, נגזרת מכח עקרון השוויון בפני החוק. כשם שכל אדם חייב לנקוט באמצעי זהירות כדי לא לחגרום נזק, וכשלא עשה כך הבוא צפוי לשאת באחריות לנזקיון, הוא הדין גם לגבי רשות ציבורית. עובד ציבור חסינים מפני אחריות נזיקית בגין מעשים שעשו במילוי תפקידם השלטוני, אלא אם כן הם פעלו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק. הרציונל העומד ביסוד החסינותץ של עובד ציבור מאחריות בנזיקין נועדגה ליצור איזון בין אינטרס הנפג לקבלחת פיצוי לבין האינטרס הציבורי למנוע מצב בו עובד ציבור יירתע מלמלא את תפקידו בשל החשש שמא תוטל עליו אחריות נזיקית. |
|
איכות הסביבה דיני איכות הסביבה עוסקים בשלושה תחומים מרכזיים:
שלושת התחומים הללו נפרשים על שלושה ענפי משפט: המשפט הפלילי, המשפט המנהלי, והמשפט האזרחי. |
|
אקטיביזם שיפוטי וביקורת שיפוטית שאלת האקטביזם המשפטי מצויה במוקד של ויכוח ציבורי, עניינה בהתערבות של בג"ץ בתחומים שיש הטוענים שהם בגדר חריגה מסמכות ואף, בחציית הגבול של הפרדת הרשויות. מנגד יש הטוענים שאין כאן חציית גבול אלא זהו תפקידו של בית המשפט להגן על העקרונות הדמוקרטיים לבל יהיו למרמס תחת עריצות הרוב. בית המשפט אינו מזמין את העתירות אליו אלא זהו תפקידו להכריע בהתאם למקרה המונח לפניו. 1. אקטיביזם שיפוטי - בעד ונגד/ מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית, בעריכת רות גביזון ואח' 2. אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי : במבחן בג"ץ ובית הדין הארצי לעבודה / זאב סגל, לילך ליטור 3. הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושברה דניאל פרידמן 4. קץ התמימות : משפט ושלטון בישראל / דניאל פרידמן. 5. אקטיביזם שיפוטי / העורך: אריאל פורת; סגני העורך: אורלי ארז, אסף יעקב 6. אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון : ניתוח כמותי והשוואתי / קרן וינשל-מרגל. 7. ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי / מנחם מאוטנר 8. מלחמות הבג"ץ : המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד / עמיחי כהן ; עריכה ראשונה של כתב היד: מוטי פוגל. |
|
בג"ץ והחברה החרדית החברה החרדית תופסת את בג"ץ כמוסד שמאיים ונוגס בערכיה המקודשים. מפני כך כך נוצרת מתיחות ועיונות ביחס אל בג"ץ. מנגד בג"ץ רואה עצמו כמי שמגן על זכויות הפרט ומבקש לשמור על האיזון בין החופש לדת לבין החופש מדת. |
|
בין פרשנות צוואה לפרשנות חוזה סעיף 54 לחוק הירושה קובע כללים לפרשנות הצוואה. משקל מכריע ניתן לעקרון של מצווה לקיים את דברי המת ולפיכך פרשנות הצוואה נעשית בהתחקות אחר "אומד דעתו של המצווה". דרישה זו מחייבת לברר מהו רצונו האמיתי של המצווה. חשיבות העניין מוצאת את ביטוי גם בהוראת סעיף 25 לחוק הירושה המורה, שכאשר ברור לבית המשפט מהו אומד דעתו של המצווה הרי יש לקיים את הצוואה על אף פגמים שנפלו בה. כאשר יש קושי לעמוד על כוונת המצווה מתוך הצוואה יש לפנות לבחון את כוונת המצווה מתוך הנסיבות. במקרה הצוואה ניתנת לפירושים שונים, יש להעדיף את הפירוש המקיים את הצוואה על פני פירוש שהוא מבטל אותה. במידה רבה מטבעות הלשון בהן נקט המחוקק בפירוש צוואה דומים לניסוח של סעיף 25 לחוק החוזים. אולם יש ארבע הבדלים בין פירוש צווה לבין חוזים.
|
|
דינא כמלכותא דינא העיקרון של דינא דמלכותא דינה עניינו מתן תוקף חוקי למשפט נוכרי. מצד יסודו של העיקרון דובר על שלטון זר. אולם בהקשר המודרני הכלל הזה נדון גם בהקשר של יחסי דת ומדינה ביחס של מעמד חוקי המדינה בין דין דתי לדין חילוני. |
|
דיני מכרזים כאמצעי למאבק בשחיתות דיני המכרזים נטועים בשתי שדות משפטיים. מחד גיסא הן ככל חוזה מהמשפט הפרטי, ואשר מחמת כך חלים הכללים של דיני החוזים, ומאידך גיסא בשל אופיים הציבורי הרי שחלים עליהם הכללים של המשפט המנהלי שהן מחמירים יותר מדיני החוזים . בשל "דואליות נורמטיבית" זו דיני המכרזים נתונים לביקורת שיפוטית והם עשויים לשמש כאמצעי למאבק בשחיתות. חובת השקיפות, איסור משא פנים, איסור להימצא בניגוד ענייני, והחתירה לשוויון. דרישות אלו העומדים ביסוד דיני המכרזים עשויים להיות כתריס בפני השחיתות. |
|
הבחירות לכנסת ופסילת מפלגות הזכות להיבחר היא מאבני היסוד של המשטר החוקתי בישראל, היא מבטאת את חירותו וכבודו ואת האינטרס הציבורי של השתתפות זו. הזכות להיבחר מאפשרת לפרט או לקבוצת אנשים להשתתף בעיצוב פניו של השילטון ולהשפיע על מהלכיו. באמצעות מתן פירוש מרחיב זכות זו הוכרה כנגזרת בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת בו עוגנו בין היתר שוויון הבחירות וכלליותן. יחד עם זאת בסעיף 6 לחוק יסוד הכנסת נקבעו הגבלות לזכות הבחירה , אשר הזכות להיבחר נשללת בשלושה סייגים: העדר עבר פלילי שבו נידון בפסק דין סופי לעונש מאסקר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים. וביום הגשת המועמדות טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו. מי שיש לו אזרחות כפולה. נושאי תפקידים מסויימים מי שמכהן כנשיר המדינה או דיין בבית הדין הדתי ועוד... בסעיף 7 לחוק חיסוד הכנסת נקבעה הגבלה נוספת אשר שלילת הזכות להיבחר הינה לאור ולנוכח המטרות והמעשים של המועמד או של הרשימה. שלילת קיומה של מדינת כמדינה יהודית ודמוקרטית. הסתה לגזענות. תמיכה במאבק מזויין של מדינת אוייב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. |
|
הזכות להפגין הזכות להפגין נגזרת כחלק בלתי נפרד מחופש הביטוי. המאפיין של ההפגנה שהיא נעשית ע"י קבוצה של אנשים, דבר המאפשר להם לבטא סולידריות ותמיכה במסר מסוים. יחד עם זאת, הזכות להפגין אינה מוחלטת וישנן הגבלות הקבועות בחקיקה באשר לשמירה על סדרי שלטון וכן גם הגבלות לתוכן המסרים. |
|
המחלוקת על תינוק המריבה מוסד המשפחה וההורות עובר שינויים דרמטיים לנוכח האפשרויות שנוצרו להבאת ילדים בדרך של טכנולוגיה רפואית אשר יוצרת מהפכה בדרכי הפריון. שלא בדרך בשנים האחרונות התחוללו שינויים משמעותיים, מושג המשפחה עובר תמורות ושינויים רבים, האפשרויות להביא ילדים ע"י הפרייה וע"י אם פונדקאית, מעוררת שאלות רבות לגבי קביעת ההורות והעובר ואף הילד שיגיח לאוויר העולם. |
|
מינוי שופטים בחירת השופטים נעשית ע"י ועדה המורכבת מתשעה חברים, שחברים בה נציגים של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת ועורכי דין. אלא שבשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות הקוראים לערוך בשיטה זו שינויים מרחיקי לכת. האם השיטה הישראלית לבחירת שופטים פוגעת בדמוקרטיה? האם היא חריגה בהשוואה בינלאומית? ומדוע היא עוצבה כפי שהיא ולא אחרת? |
|
תוקפו של גיור רפורמי שאלת תוקפו של גיור רפורמי היא אחת מסלעי המחלוקת ביחס שבין דת ומדינה . היהדות האורתודוקסית אינה מכירה כלל ביהדות הרפורמית. מבחינתם זהי דת אחרת שאינה קשור ליהדות ואף חמור מכך היא נתפסת כמבקשת לערער את אושיות היהדות בשם היהדות בין הסוגיות שבהן מתגלע מתח חריף בין הזרם האורתודקסי ובפרט זה החרדי לבין הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי הינו באשר לתוקפו של גיור. הבעיה באה לביטוי בחוק השבות בו המנוח יהודי הוגדר באופן הבא: ״יהודי״ — ״הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, ואינו בן דת אחרת״. הבעיה המתעוררת היא: מה משמעות ״שנתגייר״? האם מדובר בגיור על פי ההלכה האורטודוקסית או שזה כולל גם גיור שנעשה עי כל זרם דתי להגדרה זו יש גם השלכה לחוק מרשם אוכלוסין. |
