ספרים חדשים
שביתות בשירותים חיוניים בישראל : משפט וחברה במצבי קיצון / מוטי (מרדכי) מירוני
למרות הירידה שנרשמה ברוב המדינות בשיעור העובדים המאורגנים בארגוני עובדים ובמודל יחסי העבודה הקיבוציים, הנושא של שביתות בשירותים חיוניים אינו מאבד מן הרלוונטיות שלו כתופעה חברתית וכמקרה בוחן עוצמתי ליכולת ההתמודדות של המשפט ושל החברה עם מצבי קיצון. חיבור מקיף זה מעמיד מסגרת מושגית ומשנה סדורה לצורך הטיפול בשביתות בשירותים חיוניים, לרבות גישות שונות להגדרת שירותים או עובדים חיוניים, מגוון ההגבלות הפרוצדורליות והמהותיות שניתן להטיל על זכות השביתה, ותחליפי שביתה או מנגנוני פיצוי לעובדים שזכות השביתה נשללה מהם או הוגבלה בצורה משמעותית, ומציע מודל הסדרה והתערבות חדשני ומיוחד לטיפול בסכסוכים ובשביתות בשירותים חיוניים. המודל ניזון מהניסיון העצום שהצטבר בעולם ומצא ביטוי במחקרים במשפט השוואתי ובמשפט בינלאומי, אך מעוגן בהוויה המיוחדת של משפט העבודה ויחסי העבודה בישראל. הספר מאמץ גישה חדשנית מן הבחינה המבנית. לאחר תיאור פרק היסטורי מרתק ולא ידוע על אופן הטיפול בשביתות בשירותים חיוניים בארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה, הוא סוקר בהרחבה ומנתח את ההיבטים המשפטיים של ההסדרה והטיפול בשביתות בשירותים חיוניים בישראל משנת 1948 ועד שנת 2020 באמצעות הצגה נפרדת של תרומתה ופועלה של כל אחת משלוש רשויות המדינה (המחוקקת, המבצעת והשופטת) וכן של "הרשות הרביעית" – האוטונומיה הקיבוצית (קרי, ארגוני העובדים, המעסיקים וארגוני המעסיקים) – בכל הקשור לשביתות בשירותים חיוניים. לבסוף, הספר חושף את הקוראים לתפריט העשיר של מנגנונים חדשניים לניהול וליישוב סכסוכים שפותחו בעולם בתוך ומחוץ למערכת המשפט, לרבות כלים היברידיים, ומנתח את מידת התאמתם ואת הדרכים ליישומם בסכסוכי עבודה. "ספרו של פרופ' מוטי מירוני הוא המקיף ביותר שנכתב בישראל על הנושא המורכב של שביתות בשירותים חיוניים. בתחום הזה, הספר משלב מחקר וכתיבה אקדמיים במשפט עבודה, במשפט ציבורי, בהיסטוריה של המשפט, במשפט השוואתי ובדרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים עם תובנות ביחסי עבודה - פרי מחקר שדה ראשוני וניסיון פרקטי עשיר ומגוון אשר כלל, בין היתר, מעורבות אישית של המחבר כמגשר במגה שביתות בשירותים חיוניים ובסכסוכים במרחב הציבורי."
ניסיונות לוויכוח והסכמה חוצי-שיפוט נתקלים לעתים קרובות באי-הבנות הדדיות. ובעוד שאנגלית היא הלינגואה פרנקה החדשה במשפט הפלילי הבינלאומי וההשוואתי, קיימות עמימות ואי-ודאויות רבות בנוגע למושגי יסוד במשפט הפלילי והצדק. אנשי מקצוע ואקדמאים העוסקים בפרויקטים שיתופיים של משפט פלילי השוואתי לעתים קרובות אינם מבינים זה את זה, ומשתמשים באותם מונחים עם משמעויות שונות או במונחים שונים בעלי משמעות זהה. עם זאת, קיים דמיון גדול יותר בין מערכות מגוונות של משפט פלילי וצדק ממה שמקובל להבין. כרך שלישי זה של "מושגים מרכזיים במשפט פלילי ובצדק פלילי" בוחן את העקרונות והמושגים העומדים בבסיס המערכות והכללים המקומיים השונים. הוא יתמקד בשיפוט הגרמני ובכמה תחומי שיפוט אנגלו-אמריקאיים עיקריים, המשמשים כדוגמאות לפער הרחב יותר בין המשפט המקובל למשפט אזרחי.
Cognitive Aging and the Federal Circuit Courts: How Senescence Influences the Law and Judges
הזדקנות קוגניטיבית משפיעה על כל האנשים. שופטים הם אנשים. לכן, הזדקנות קוגניטיבית חייבת להשפיע על שופטים. שופטי בתי המשפט המחוזיים הפדרליים של ימינו מבוגרים מתמיד. עם זאת, חוקרים כמעט ולא יודעים דבר על השלכות ההזדקנות הקוגניטיבית על שופטים אלה. המאמץ המרכזי של ספר זה הוא לבחון את השפעות ההזדקנות הקוגניטיבית על שופטי בתי משפט מחוזיים פדרליים. המחברים נוקטים בגישה אמפירית קפדנית, המתמקדת במגוון התנהגויות שיפוטיות, כולל כתיבת דעות, משא ומתן, הצבעה ועוד. הספר חושף מספר מגמות מפוכחות. שופטים דורשים יותר זמן כדי לגבש את חוות דעתם ככל שהם מתבגרים. הם נוטים להסתמך יותר על קיצורי דרך קוגניטיביים כאשר הם מתמקחים על תוכן חוות דעת. חוות הדעת שלהם הופכות פחות מורכבות מבחינה קוגניטיבית ככל שהם מתבגרים. שופטים מזדקנים מסתמכים יותר ויותר על מתמחיהם המשפטיים כדי לכתוב את חוות דעתם ולשאול יותר שפה מסיכומי המפלגה. עמיתיהם השופטים נוטים פחות לצטט חוות דעת של שופטים מבוגרים. שופטים מזדקנים מיישמים תקדימים של בית המשפט העליון באופן אידיאולוגי יותר ויותר. והשפעתם המשפטית על הרכבים פוחתת בעוד שהרגישות לשכנוע גוברת. נראה כי הזדקנות קוגניטיבית משפיעה כמעט על כל דבר ששופטי בתי משפט פדרליים עושים. ממצאים אלה מעידים על דיון מדיניות רחב יותר בנוגע לקביעות שיפוטית. המחברים בוחנים את התמיכה הציבורית בקומץ רפורמות ומוצאים תמיכה גבוהה באופן מפתיע בהן. אין תרופה אוטופית או מושלמת לבעיות הקשורות לשופטים מזדקנים קוגניטיבית. אך שינויים הדרגתיים שנותרים נאמנים לעצמאות שיפוטית עשויים להקל על חלק מההשלכות המזיקות ביותר.
חוק השווקים הדיגיטליים של האיחוד האירופי הוא ספר חיוני ונחוץ ביותר, הבוחן את היוזמות הרגולטוריות העיקריות שננקטו על ידי המחוקק של האיחוד האירופי בנושא שווקים דיגיטליים, תוך התמקדות מיוחדת במאפיינים המשפיעים על משתמשים בודדים, בעיקר צרכנים. ככל שטכנולוגיות ומודלים דיגיטליים דוחפים נתונים למרכז החוויה הכלכלית והחברתית, הנחיות, תקנות, הצעות חקיקה ואסטרטגיות מדיניות חדשות של האיחוד האירופי מנסות להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים שמגיעים בעקבות ההתרחבות הדיגיטלית. עם זאת, נותר לראות האם יוזמות כאלה יוכיחו את עצמן כראוי.
European Yearbook on Human Rights 2024
גלו את החידושים האחרונים במחקר זכויות אדם עם השנתון האירופי לזכויות אדם צללו לחזית מחקר זכויות האדם עם השנתון האירופי לזכויות אדם 2024, משאב חיוני להתעדכנות בנושאים הדוחקים ביותר העומדים בפני האנושות כיום. פרסום שנתי מקיף זה נבחר בקפידה כדי להציע ניתוח מעמיק, תובנות מומחים ומחקר עדכני על הנוף המתפתח של זכויות אדם.
הספר בוחן כיצד לחץ דיפלומטי מעצב את הממשל הגלובלי באו"ם. באמצעות ניתוח קפדני ודוגמאות אמפיריות, הספר מדגים כיצד לחץ דיפלומטי משפיע על עמדות מדיניות חוץ, ובהרחבה, על תוצאות גלובליות ורב-צדדיות. העבודה מאתגרת הנחות ומספקת תובנות חדשות, המציגות את ההשפעה המצטברת של דיפלומטיה פרואקטיבית. הספר, אידיאלי לסטודנטים לתארים מתקדמים, חוקרים וקובעי מדיניות, מציע הבנה מקיפה של האופן שבו קואליציות בין-מדינתיות יכולות לגייס אסטרטגית לחץ דיפלומטי כדי להשיג קבלה רחבה של מטרה, עם השלכות מרחיקות לכת מהאו"ם ועד לבירות ברחבי העולם.
בעשור האחרון, חוקרות פמיניסטיות ופעילות למען זכויות נשים השתמשו בשיטת השיפוט הפמיניסטית כדי לדמיין מחדש את הקשר בין משפט לצדק מגדרי, מה שהוביל לכתיבה מחדש של פסקי דין "פמיניסטיים" מבתי משפט ברחבי העולם. ספר פורץ דרך זה מרחיב גישה זו ומיישם אותה על מגוון רחב של החלטות של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), בית משפט שבסיסו בהאג, בעל סמכות להעמיד לדין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות ביותר מ-120 מדינות. עם למעלה מ-60 תורמים מהצפון הגלובלי והדרום הגלובלי, כולל מדינות בהן ה-ICC היה פעיל, ספר זה משקף פמיניזם בינלאומי ואינטרקציונלי. תרומות מגוונות חושפות את ההשלכות המגדריות של פשעים (מיניים ולא מיניים כאחד), אחריות פיקודית, הגנות, השלמה, חסינות ראש מדינה, גזר דין, פיצויים ועוד.
Illicit Firearms Markets and Organized Crime: Global, Regional, and Local Perspectives
הספר מייצג אוסף עריכה בין-תחומי וגלובלי, המאגד מחקר חדשני על שווקי נשק לא חוקיים באזורים שונים, תוך התמקדות ספציפית בקשרים וביחסים ההדדיים בין שווקי נשק לא חוקיים לבין פשע מאורגן/קבוצות פשע מאורגנות. כולל: (1) השיטות והדרכים שבהן כלי נשק נכנסים לשווקים לא חוקיים; (2) כלי נשק לא חוקיים כמקדמים ומאפשרים של שווקים לא חוקיים אחרים ופשיעה אחרת, כולל פשע מאורגן; (3) תפקידם של כלי נשק לא חוקיים בהחמרת הפשע המאורגן, ופשיעה ואלימות קשורים; ו-(4) תגובות מדיניות לכלי נשק לא חוקיים ויעילותם, כולל השלכות בלתי מכוונות. כל פרק בוחן אזור גלובלי מסוים או נושא תמטי ספציפי, ושופך אור על הקשרים בין שווקי נשק לא חוקיים, סחר לא חוקי בנשק ופשע מאורגן.
Introduction to Intellectual Property
מדריך הכרחי אשר, באופן פשוט, אובייקטיבי אך יסודי, מכוון את הקורא במבוך הנושאים המשפטיים, הכלכליים והפוליטיים המהווים את הקניין הרוחני (IP) של ימינו. חשיבות הקניין הרוחני לכלכלה העולמית ממשיכה לגדול: החל ממטרות קידום העברת טכנולוגיה ועד לחששות בנוגע לגישה לחיסונים וטיפולים בתקופת מגפה, החל ממטרות שילוב תעשיות לאומיות בשרשראות ערך גלובליות ועד לצורך בהגנה על נכסים בלתי מוחשיים מבדילים של יזמים במאבקם להצליח בשווקים תחרותיים, קניין רוחני מקבל רלוונטיות רבה בעיצוב מדיניות ציבורית של ממשלות וכן באסטרטגיות העסקיות של ממציאים ויוצרים.
Responses to 7 October / edited by Rosa Freedman and David Hirsh, with Odeliya Lanir Zafir
"שיח אנטישמי", אחד משלושה כרכים המגיבים למתקפת ה-7 באוקטובר, מתמקד באידיאולוגיה שהניעה אותו ובאנטישמיות שעיצבה תגובות רבות אליו. הספר בוחן את מקור שנאת היהודים, החל מההיסטוריה האנגלית ועד לאסלאמיזם הפלסטיני; מרטוריקה רעילה של "השאלה היהודית" מהמאה ה-19 ועד לסילופה של המסורת הטרוצקיסטית שאפשרה לחלקים מהשמאל לאמץ אנטישמיות. הספר כולל את הרצאתו של הווארד ג'ייקובסון מ-22 באוקטובר על אנטישמיות ומתמקד במה שהיה משמעותי במתקפה זו. יש דיון מבריטניה, גרמניה, פולין ונורבגיה, ותיאור לשוני של התגובות. "משפט וחברה", אחד משלושה כרכים המגיבים למתקפת ה-7 באוקטובר, מתחיל בביקורת משפטית ולימודי רצח עם על הטענה שישראל היא רצחנית; כרך נוסף משקף את היעדר הבנה של אנטישמיות בשיח המשפטי הבינלאומי. יש בו הרהורים על חוויות בתנועת הסולידריות הפלסטינית ועל התפניות שהשיח שם מקבל. תרומות אלו מתבססות על יהדות, פמיניזם וסוציולוגיה כדי להתמודד עם מה שקרה ולעקוב אחר האופן שבו ישראלים הוחזרו לחוויה יהודית טרום-ישראלית טיפוסית. אחרות סוקרות דיווחים על אנטישמיות ברחבי העולם בעקבות ה-7 באוקטובר, כולל מאמרים על בריטניה וגרמניה.
