הבחירות לכנסת ופסילת מפלגות  

הבחירות לכנסת ופסילת מפלגות  

הזכות להיבחר היא מאבני היסוד של המשטר החוקתי בישראל, היא מבטאת את חירותו וכבודו ואת האינטרס הציבורי של השתתפות זו.

הזכות להיבחר מאפשרת לפרט או לקבוצת אנשים להשתתף בעיצוב פניו של השילטון ולהשפיע על מהלכיו. באמצעות מתן פירוש מרחיב זכות זו הוכרה כנגזרת בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת בו עוגנו בין היתר שוויון הבחירות וכלליותן. יחד עם זאת בסעיף 6 לחוק יסוד הכנסת נקבעו הגבלות לזכות הבחירה , אשר הזכות להיבחר נשללת בשלושה סייגים:   

העדר עבר פלילי שבו נידון בפסק דין סופי לעונש מאסקר בפועל  לתקופה העולה על שלושה חודשים. וביום הגשת המועמדות טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו.  

מי שיש לו אזרחות כפולה.  

נושאי תפקידים מסויימים מי שמכהן כנשיר המדינה או דיין בבית הדין הדתי ועוד...  

בסעיף 7 לחוק חיסוד הכנסת נקבעה הגבלה נוספת אשר שלילת הזכות להיבחר הינה לאור ולנוכח  המטרות והמעשים של המועמד או של הרשימה.   

שלילת קיומה של מדינת כמדינה יהודית ודמוקרטית.  

הסתה לגזענות.  

תמיכה במאבק מזויין של מדינת אוייב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.  

  1. חק המפלגות, תשנ"ב-1992 : הוראות החוק, התקנות וההנחיות / ערך: זאב בונה

  1.  הממשלה: הרשות המבצעת : פירוש לחוק יסוד: הממשלה / שמעון שטרית  

  1.  המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות / יגאל מרזל 

  1.  המשפט החוקתי של מדינת ישראל / אמנון רובינשטיין וברק מדינה 

  1.   פסילת רשימות ומועמדים - הגנה על הדמוקרטיה או פגיעה בה? / עדי גל, מרדכי קרמניצר ; עריכת הטקסט: נועה שליטין