האקתון משפט וסביבה 2026 – קידום רגולציה לשיפור האקלים והסביבה בישראל

בחסות המרכז למשפט, אקלים וסביבה -הפקולטה למשפטים בר-אילן, משרד ברנע ג'פה לנדה ושות' עורכי דין, היחידה הסביבתית עריית רמת גן, איגוד ערים דן לתברואה – פארק חירייה, בית הספר לקיימות וסביבה בר אילן

המרכז למשפט, אקלים וסביבה בבר אילן שמח להזמין סטודנטים וסטודנטיות מכל המוסדות האקדמיים בישראל ומכל התארים להשתתף בהאקתון בנושא משפט ומדיניות סביבתית ואקלימית, שמטרתו להציע פתרונות ממוקדים ויצירתיים לבעיות מתחום הרגולציה והמדיניות בתחומי האקלים, הסביבה והפסולת.  

צוותים שיירשמו לאתגר ושהצעתם תעבור את שלב הסינון הראשוני, יקבלו ליווי וייעוץ משפטי-מקצועי לגיבוש ההצעה לקראת הצגתה בפני צוות השופטים.  

סטודנטים שמעוניינים להשתתף בהאקתון נדרשים לשלוח עד ליום 22 במרץ 2026 מסמך שאורכו עד 500 מילים, המתאר בקווים כלליים את הצעתם. על המסמך לכלול את רשימת חברי הצוות (עד 4 בכל צוות) כולל שיוך מוסדי, כתובת מייל ומספר טלפון של כל אחד מחברי הצוות.  
את ההצעה בצירוף כל הפרטים הנדרשים, יש לשלוח למייל: hila.lipman@biu.ac.il.  

הודעה על המעבר לשלב השני של ההאקתון תישלח לפונים עד ליום 29 במרץ 2026.  
לצוותים שיעברו את שלב הסינון הראשוני יוצמד מנטור ממשרד ברנע ג'פה, לנדה עורכי דין, מאיגוד ערים דן ומצוות המרכז למשפט, סביבה ואקלים שינחה אותם בכתיבת ההצעה הסופית.  

במהלך השבועיים האחרונים של חודש אפריל 2026 נקיים מפגש הנחיה (כולל סיור מקצועי) באתר איגוד ערים דן (פארק חירייה) בו יכירו הצוותים את המנטורים ויקבלו הדרכה מעשית על הכנת ההצעה והעבודה בצוות. 

את ההצעה הסופית יש לשלוח לצוות השיפוט למייל: hila.lipman@biu.ac.il עד ליום שני, ה-11 במאי 2026 בשעה 13:00. במהלך חודש מאי/תחילת יוני 2026 יציגו 6 צוותים שיעלו לשלב הגמר את הצעותיהם לצוות השופטים באירוע שיא.   

שלוש ההצעות שיבחרו במקומות הראשונים יזכו בפרסים כספיים כדלקמן (הפרס יחולק באופן שווה בין חברי הצוות): 
•    מקום ראשון 3,000 ש"ח  
•    מקום שני 2,000 ש"ח 
•    מקום שלישי 1,000 ש"ח 
 

הצעות לנושאים:

• מנגנונים מוסדיים שיאפשרו ייצוג הדורות הבאים בתהליכי קבלת החלטות. 
• מנגנונים שיאפשרו לרשויות מקומיות להתמודד בצורה טובה יותר עם משבר האקלים (למשל שימוש טוב יותר במנגנונים של חקיקת עזר או סמכויות הרישוי והתכנון העירוניות או מנגנונים שיתמרצו שיתופי פעולה בין רשויות). 
• קידום הגנה על שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים, תוך התחשבות בצרכי הפיתוח של ישראל. 
• יצירת מנגנונים רגולטוריים שיתמכו בפתרונות אגירה וייצור אנרגיה מתחדשת. 
• הטמעה של נושא הESG- בישראל. 
• שימוש יצירתי במנגנונים של השוק הפרטי, כגון קיזוז פחמן ויזמות פרטיות, תוך הבטחת היעילות והממשק שלהם עם המשפט המדינתי. 
• אימוץ כללי דיווח סביבתיים לחקיקת ניירות ערך ובכלל. 
• פתרונות יצירתיים לצמצום בעיית הפסולת בישראל: למשל, התייחסות לתחום האריזות-שימוש חוזר, הגדלת כמות, מנגנונים מוניציפליים לעידוד צמצום פסולת במרחב העירוני/שכונתי, השגת "יעילות פחמנית", פסולת בנייה, יוזמות לצמצום פסולת באירועים עירוניים כמו פסטיבלים, אירועי ספורט והטמעתם לטווח הארוך.  
• שימוש בכלי AI בעולם הרגולציה הסביבתית. 
• פתרונות חקיקה/רגולציה לצמצום צריכה (כגון: מיסוי שקיות, עידוד עסקים לצמצם חד"פ, מכרזי רכש ירוק למוסדות ציבור וכיוב') 
• כלים רגולטוריים "רכים" לרתימת הציבור להתנהגות פרו-סביבתית כמו: חיסכון באנרגיה, הפחתת פסולת, הפרדת פסולת וכד'. 
• פתרונות לעיצוב מדיניות עירונית מוסדרת למתן היתרים לעבודות לילה הכוללת קריטריונים למזעור מפגעים סביבתיים, או לחלופין פיתוח מערכת פרוצדורלית יעילה לטיפול בתלונות ציבור על מפגעי רעש ואור, הכוללת מנגנוני מדידה ואכיפה. 
• קביעת מנגנונים שיבטיחו שרשויות מנגישות לציבור מידע סביבתי, בפרט בנושאי אקלים.  
 

ניתן להציע אתגרי מדיניות נוספים בתחום משפט ומדיניות סביבתית. 
 

הנחיות לכתיבת הצעת מדיניות: 

• על ההצעה להתייחס להליכים השונים הנדרשים ליישום הרגולציה (חקיקה, תקנות, הנחיות, תקציב וכד'). 
• מומלץ להדגים את ישימות ויעילות הרגולציה המוצעת באמצעות דוגמאות מהעולם.  
• מומלץ לשלב התייעצות עם בעלי עניין שיושפעו מההצעה. 
• יש להירשם בצוותים של 2-4 סטודנטים וסטודנטיות מתחומי תוכן מגוונים (משפטים, חקלאות, כימיה, חינוך סביבתי ועוד). 
•   הצעת המדיניות הסופית צריכה להיות באורך של עד 4 עמודים. 
 

צוות השיפוט: 

יו"ר - ד"ר אורי שרון, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן. 
שמות חברי צוות השיפוט הנוספים יפורסמו בהמשך. 
 

פרטי קשר לשאלות: 

הילה ליפמן, מנהלת המרכז למשפט, סביבה ואקלים: hila.lipman@biu.ac.il