המהפכה החוקתית המתגלגלת

בשלושת העשורים האחרונים מתרחשת במדינת ישראל מהפכה חוקתית הדרגתית, רובה המכריע פרי פסיקותיו של בית המשפט העליון. ראשיתה בהקקתם בשנת 1992 של שני חוקי יסוד בתחום הזכויות שבעקבותיה קבע בית המשפט שבסמכותו לפסול חקיקה ראשית של הכנסת וסיומה הזמני הוא בפתוח שתי עילות התערבות שיפוטית חדשות: "שימוש לרעה בכלי החוקתי" ו"תיקון חוקתי לא חוקתי", שמכוחן בית המשפט קנה סמכות לפסול גם חלקים בחוקה עצמה.

שינויים משמעותיים אלו נדונו בהרחבה יחסית. פחות תשומת לב הוקדשה להתפתחוויות נוספות, חשובות לא פחות, שהתרחשו בעשורים האחרונים ובצדו את המהפכה והרחיבו את היקפה. חיבור זה מבקש להשלים את החסר, מוצגת בו תמונה מפורטת של מרכיבי המהפכה השונים – אלו המוכרים יותר ואלו המוכרים פחות – ונבחנת הלגיטימיות והתועלת בכל אחד מהם. חלק מפרקי הספר נכתבו על ידי גדעון ספיר וחלקם נתחברו בידי חוקרים נוספים מתחום המשפט החוקתי.

בתקופה האחרונה רבו בישראל הקולות המטילים ספק בקיומה של דיסציפלינה מקצועית של "משפט חוקתי". יותר ויותר נשמעת טענה שלפיה המשפט החוקתי אינו "משפט" במובן המקובל אלא המשך בתחפושת של הפוליטיקה. ספר זה מבקש להחזיר את הדיון, לפחות במידת מה, למסלול המקצועי.

פרופ' גדעון ספיר מלמד משפטים באוניברסיטת בר־אילן ומתמחה בתיאוריה חוקתית.