ספרים במשפט עברי שיצאו בתמיכת קרן תיגר

English שלחו לחבר

 

דרכי קניין ומנהגי מסחר במשפט העברי - משפט, ריאליה והיסטוריה

רון ש' קליינמן

http://www.biupress.co.il/website/index.asp?category=127&id=898

האם יש תוקף הלכתי לעסקה שנעשתה בתקיעת כף, מתן דמי קדימה, שתיית 'לחיים' או אמירת 'מזל וברכה'? מה המעמד ההלכתי של חתימה על חוזה או על זיכרון דברים, של רישום מקרקעין ב'טאבו', של עסקאות בנכסים עתידיים או שנקשרו בדיבור, של רכישה בכרטיס אשראי ושל מסחר אלקטרוני?

החיבור שלפנינו עוסק בשאלות אלה ובשאלות אחרות כדוגמתן. המחבר בוחן את המפגש המרתק שבין דיני הקניין במשפט העברי, הפורמליסטיים בעיקרם, לבין המנהגים הדינמיים של הסוחרים. במרכז הספר עומד 'קניין סיטומתא', מונח שמקורו בסוגיה קצרה בתלמוד הבבלי ושמכוחו העניקו הפוסקים תוקף לכל דרך קניין הנהוגה במקום מסוים, גם אם לא נזכרה במשנה ובתלמוד.

המסע בחיבור מתחיל בתקופת המשנה ומסתיים במדינת ישראל בראשית המאה העשרים ואחת, והוא עובר בין קהילות שבהן חיו יהודים שהשתתפו בחיי המסחר. העיון במקורות היהודיים מלווה במחקר היסטורי משווה על אודות מנהגי סוחרים ושיטות משפט זרות, עתיקות ומודרניות, המוזכרים במקורות אלה. המחקר מראה שפסיקת הלכה והבנה מלאה של המקורות ההלכתיים מחייבות הכרה של חוקי מדינת הפְּסק ושל נוהגי המסחר בה.

שני החלקים הראשונים של הספר עוסקים ביסודות הקניין וביכולת להתנות על דרכי הקניין; החלק השלישי והרביעי מתמקדים בסוגיית סיטומתא ובפרשנותה; החלק החמישי דן בבסיס המשפטי ל'קניין סיטומתא'; החלק השישי והמרכזי של הספר מוקדש לבחינת סיועו של 'דין סיטומתא' להכשרת נוהגי מסחר, כגון אלה שהוזכרו לעיל, שנועדו לצורך יצירת קניין והתחייבות.

 

מלך אביון

המלוכה בספרות היהודית הקלאסית

יאיר לורברבוים

 http://www.biupress.co.il/website/index.asp?category=127&id=650

ניתוח תפקידיו, מעמדו וסמכויותיו של המלך בספרות התלמודית. בחלקו הראשון של החיבור נפרשות שלוש תפיסות המלכות המצויות במקרא: תפיסה העולה מחלקים מספר שופטים והיא מצויה גם בספר שמואל וגורסת שלילה של מוסד המלוכה. לפי תפיסה זו האל הוא המלך (מה שבובר כינה `תאוקרטיה ישירה`). תפיסה העולה מחלקים אחרים של המקרא, בייחוד ממזמורי מלך בספר תהלים, ומציעה גרסה (לעתים מתונה) של תאולוגיה מלכותית, ולפיה מלכותו של המלך מושתתת על זיקה ייחודית לאל. התפיסה השלישית, המצויה בעיקר בפרשת המלך שבספר דברים, גורסת כי יש למנות מלך ואולם סמכויותיו מוגבלות. לפי תפיסה זו, המלך הוא מוסד פוליטי חשוב ואולם אין לוכל זיקה לעליונים. חלקו השני של החיבור מראה כי חז``ל העדיפו את התפיסה השלישית. עם זאת הם עיצבו את תפקידיו, מעמדו, וסמכויותיו של המלך בדרך מקורית. בחלק זה של החיבור נידונים מקורות הלכתיים מן המשנה,התוספתא,

מדרשי ההלכה והתלמודים (הבבלי והירושלמי) הנוגעים לסוגיית המלך. חלקו השלישי של החיבור דן בהתייחסויות למלך במקורות אגדה,ומראה שברבים מהם ניכרת נטייה לשתי התפיסות האחרות בדבר המלכות.

 

יסודות דיני הנישואין בתלמוד

שלום אלבק

http://www.biupress.co.il/website/index.asp?category=18&id=758

ספר זה נותן לפני הקורא את הטעמים ואת התכליות של דיני הנישואין והמשפחה והמחלוקות בעניינם בתלמוד, על פי העיקרים והיסודות של מערכת דיני התלמוד. וכך מכניס הספר סדר ושיטה בהלכות התלמוד בעניינים אלה, שלכאורה אין נמצא קשר ביניהן, והן מקבלות משמעות. ומתוך ביאור דינים אלה מובנת גם החברה והכלכלה של הימים ההם.

הנושאים המתבארים בספר: שידוכים, קידושין, חופה, נישואין, נישואין אסורים, הכתובה, החובות ההדדיות של הבעל והאשה, החובות לילדים, גירושין, ייבום וחליצה, דיני הראיות בענייני המשפחה והמעמד האישי.

הספר חשוב לכל המתעניין בתלמוד, במשפט ובתרבות היהודי.

 

דיני קנסות - מחקר במשפט התלמוד

עמיחי רדזינר

http://law.huji.ac.il/merkazim.asp?cat=473&news_id=16033&in=0&t=ticker

המונח "קנס" הוא מונח השגור גם בעברית המודרנית, ומשמעו המקובל הוא "עונש כספי". אך האם זו בהכרח משמעותו של המונח בספרות התלמודית? המטרה הראשונית שהוצבה בחיבור זה היא בירור המונחים התלמודיים "קנס" ו"דיני קנסות", בירור שמסקנתו היא ש"קנס" אינו בהכרח "עונש כספי", ומבירור זה להבין את מערכת הדינים המיוחדת הקשורה למונחים אלה, כפי שעוצבה בספרות חז"ל. 

שמו של החיבור: "דיני קנסות: מחקר במשפט התלמוד", מלמד על שניים ממרכיביו העיקריים, כדלהלן:

א – "דיני קנסות": החיבור מנסה לעמוד על היסודות המשותפים לכלל החיובים המכונים "קנס". מכיוון שהמונח "דיני קנסות" מיוחד בספרות חז"ל לחיובים שחכמים ראו את מקורם בתורה, "קנסות" אלה יעמדו במוקד החיבור.

ב – "מחקר במשפט התלמוד": כותרת זו מגדירה את התקופה שבה עוסק החיבור ואת הספרות אשר עומדת במרכז התעניינותו. מדובר ב"תקופת חז"ל" ובספרות אשר נוצרה בה, על כל רבדיה. בחיבור אף נעשה שימוש במקורות ספרותיים מתקופות מוקדמות או מאוחרות יותר, אך זאת רק בכדי לסייע בהבנת המוסד המשפטי כפי שעוצב בתקופה הנחקרת.

שתי מטרות נוספות הוצבו בחיבור, מלבד בירור המונח התלמודי "קנס", מקורו ותוכנו, והן אלו:

1 – הבנת מערכת הדינים המיוחדת ל"קנסות": החיובים המכונים בשם "קנס" מתאפיינים במערכת דינים מיוחדת השונה משאר חיובי הממונות שבהלכה – הבולטים בהם הם התלות המיוחדת בבית הדין לשם יצירתו של החיוב והכלל "מודה בקנס, פטור". הטענה היסודית שנעשה ניסיון להוכיחה בחיבור היא, מצד אחד, קיומו של קשר דו-כיווני בין הגדרת המונח "קנס" ובין הדינים המאפיינים אותו: הבנתם של הדינים נגזרת מן ההגדרות; ומצד שני, ההגדרות עצמן צריכות להתאים לבחינת הדינים, ואף להיווצר באמצעותם.

2 – בחינת מקומם של "קנסות" במערכת הכוללת של המשפט התלמודי, תוך שימת לב ליחס שבין "דיני קנסות" ובין חיובים אחרים, וליחסי הגומלין שיש ל"דיני קנסות" עם ענפי משפט כגון דיני נזיקין, דיני עונשין, דיני ראיות, סדרי דין ועוד.

דרך מחקר עיקרית שננקטה בחיבור היא דרך המחקר הביקורתי, שפותחה במחקר התלמוד המודרני. נוסף לכך נעשה בחיבור שימוש בכלי מחקר לשוניים, מקראיים, משפטיים ואחרים. כמובן, בחיבור מובאים ומנותחים גם דברי פרשני התלמוד המסורתיים ופוסקי ההלכה, החל מן הגאונים ועד לחכמי הדורות האחרונים.

 

ראיות במשפט העברי

שמשון אטינגר

דיני הראיות תופסים מקום בולט ורחב במקורות ההלכה, על כל סוגיהם ותקופותיהם. הספר שלפנינו בוחן מקרוב כמה מן הנושאים המרכזיים בתחום זה, ועומד על טיבם ודרך התפתחותם. הספר פורש עיון ביקורתי בסוגיות הנידונות, מתוך כוונה לקבוע מה הם המרכיבים העקרוניים המונחים ביסודן והמגמות שבתכליתן, וכן להצביע על תמורות ושינויים שחלו בהן במשך הדורות. בכל הנושאים הנידונים מוצגים המקורות החשובים, המייצגים ומשקפים את התפיסות העיקריות שבקרב חכמי ההלכה, מן הקדומים ועד לפוסקים האחרונים

 

צנעת אדם: הזכות לפרטיות על פי ההלכה

איתמר ורהפטיג

http://www.dintora.org/publication/8

ההגנה המשפטית על צנעת הפרט היא נושא חדש יחסית, בן מאה שנים לערך, שעדיין דורש הגדרה – הן באשר לגבולותיה של הזכות לפרטיות והן באשר להצדקה הרעיונית-משפטית להגנה על זכות זו. הספר שלפנינו עומד על ייחודה של גישת ההלכה, תוך כדי השוואתה לחוק המדינה. הספר עוסק הן בהיבט הרעיוני והן בהיבט המשפטי-הלכתי תוך התייחסות לסוגיות אקטואליות. לדוגמא, היזק ראייה, גילוי סודות, האזנת סתר, דחיית צנעת הפרט מפני ערך אחר, הצורך בבירור האמת בהליך משפטי, הגבלת זכות היוצר למנוע את פרסום יצירתו, אמירת לשון הרע לתועלת וההיתר לביזוי עצמי. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הוא ראש צוות המחקר במכון משפטי ארץ, עפרה, ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מחבר הספר "ההתחייבות", ומעורכי כתב העת "תחומין" וספרים נוספים.