פרסומי הפקולטה למשפטים - הוצאת בר-אילן

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מציג עצמו לא אחת כמגן המיעוטים. ניתן היה לצפות שהחברה החרדית תרחוש לבית המשפט מידה רבה של הערכה ואמון. המציאות מלמדת אחרת: חלק ניכר מן החברה החרדית עוין את בית המשפט העליון ורואה בו יריב מר. יחסה השלילי של החברה החרדית כלפי בית המשפט נובע מתחושה רווחת בקרב ציבור זה שלפיה בית המשפט אינו מכבד את ערכיו ופוגע בהם בפסיקותיו. האם לתחושה זו יש בסיס? שומרי החומות מוקדש לבירור שאלה זו. הספר בוחן את מערכת היחסים שבין בג"ץ ובין החברה החרדית, בפריזמה של שמונה פסקי דין מרכזיים שבהם דן בג"ץ בסוגיות הנוגעות לאורח החיים החרדי. אלו הסוגיות המוכרות לכל אחת ואחד מאיתנו: סוגיית לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים, הוויכוח על אודות הנסיעה בכביש בר־אילן בשבתות, הדילמה בדבר דחיית גיוסם של בני הישיבות, ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, תקצובם הייחודי של האברכים, ההפרדה העדתית בבית הספר בעמנואל ועוד. כל אחד משערי הספר נפתח בסקירה תמציתית של הסוגיה הנדונה. בעקבות סקירת פסק הדין מנתחים שני חוקרים שונים את פסיקת בג"ץ, תוך התמקדות בשתי שאלות מרכזיות: האם הכרעתו של בית המשפט בעניין הנדון מוצדקת מבחינה מהותית? והאם, מבחינת שיקולי המדיניות, ראוי היה שבג"ץ יתערב בסוגיה או שנכון היה שימשוך את ידיו ממנה? 

מושג הטראומה אינו יורד מסדר היום האינטלקטואלי. עוסקים בו חוקרות וחוקרים מתחומי בריאות הנפש, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפט, לימודי ספרות ולימודי תרבות, והוא אף הפך לאחד המושגים השגורים בשפת היומיום. הספר בסימן טראומה מעמיד במרכזו את המושג "טראומה קולקטיבית", שלפיו גם קבוצות חוות טראומה וסובלות מתסמונות פוסט טראומטיות, ובוחן לאורו את החברה הישראלית.

כדי להבין את מקומה של הטראומה הקולקטיבית יש לחשוף את המבנים החברתיים והתרבותיים המעצבים את הטראומה, מכוננים או מסרבים לכונן אותה ואפילו משתיקים אותה. דפי הספר מציעים מסע אל מחוזות הטראומה הקולקטיבית הישראלית: גלי העלייה וההגירה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמות השונות, רצח רבין, הטרור וגילויים אחרים של אלימות ואובדן. אירועים אלה לא תמיד נותחו מתוך הפריזמה של טראומה קולקטיבית ולא הוצבו כחלק מניתוח המאפיינים של החברה הישראלית כחברה טראומטית. חקר הטראומה פותח פתח לעיבוד קונסטרוקטיבי של נושאים אלה ואולי גם לריפוי.

ספר מאמרים המוקדש לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש, המקבץ יחדיו מאמרים מאת שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו בעבר ובהווה ומאת בכירי חוקרי המשפט מן האקדמיה. חלק מן המאמרים דנים בשופטת ביניש ומנתחים את פועלה, בעוד אחרים דנים בתחומים המרכזיים שבהם עסקה ביניש במהלך הקריירה המשפטית הארוכה שלה – כראשת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כפרקליטת המדינה, כשופטת בית המשפט העליון וכנשיאתו. בין היתר, עוסקים המאמרים בניסיון לבחון אם ניתן לאפיין את השופטת ביניש כשופטת פמיניסטית, בכמה מפסקי דינהּ המרכזיים של השופטת ביניש, במחלקת הבג"צים, ובתחומי המשפט העיקריים שבהם ביניש עסקה: המשפט הציבורי והמשפט הפלילי.

ספרם של מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים: "הרפורמה בעבירות ההמתה (2019) לאור עקרונות היסוד של המשפט, ומחקר היסטורי והשוואתי" דן בעבירות ההמתה עובר לתיקון מספר 137, ביקורת עליהן, ובדין הרצוי שבא לידי ביטוי בתיקון מספר 137.

האם יש תוקף הלכתי לעסקה שנעשתה בתקיעת כף, במתן דמי קדימה, בשתיית ’לחיים’ או באמירת 'מזל וברכה'? מה המעמד ההלכתי על חתימת חוזה או על זיכרון דברים, של רישום מקרקעין ב'טאבו', של עסקאות בנכסים עתידיים או של עסקאות שנקשרו בדיבור, של רכישה בכרטיס אשראי ושל מסחר אלקטרוני? שאלות אלה ושאלות אחרות כדוגמתן נידונות בספר זה. המחבר בוחן את המפגש המרתק שבין דיני הקניין במשפט העברי, הפורמליסטים בעיקרם, לבין המנהגים הדינמיים של הסוחרים. במרכז הספר עומד 'קניין סיטומתא', מונח שמקורו בסוגייה קצרה בתלמוד הבבלי ושמכוחו העניקו הפוסקים תוקף לכל דרך הקניין הנהוגה במקום מסוים, גם אם לא נזכרה במשנה או בתלמוד.

‫ראשית המסע היא בתקופת המשנה וסיומו – בראשית המאה העשרים ואחת, במדינת ישראל, ובמהלכו נסקרות קהילות שבהן חיו יהודים שהשתתפו בחיי המסחר. העיון במקורות היהודיים מלווה במחקר היסטורי משווה על אודות מנהגי סוחרים ושיטות משפט זרות, עתיקות ומודרניות, המוזכרים במקורות אלה... שני השערים הראשונים של הספר עוסקים ביסודות הקניין וביכולת להתנות על דרכי הקניין; השער השלישי והרביעי מתמקדים בסוגית סיטומתא ובפרשנותה; השער החמישי דן בבסיס המשפטי ל'קניין סיטומתא'; השער השישי והמרכזי של הספר מוקדש לבחינת סיועו של 'דין סיטומתא' להכשרת נוהגי מסחר, כגון אלה שהוזכרו לעיל, שנועדו לצורך יצירת קניין והתחייבות.

מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן-גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.

בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם - חוק יסוד: חופש העיסוק, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – במהלך שזכה לכינוי "המהפכה החוקתית". מאז ועד היום אין במדינת ישראל רגע דל. בית המשפט העליון קבע בספיקתו כי חוקי היסוד הניחו תשתית לחוקה המשמשת בסיס לביקורת שיפוטית של חוקים ולפסילתם במקרים מתאימים. התפתחויות מרעישות אלה משנות את מאזן הכוחות הפוליטי בישראל ומעוררות ויכוח ציבורי נוקב. ספר זה מבקש להציע הערכה ביקורתית של תהליכים אלה ושל השלכותיהם העתידיות. הספר נחלק לשני חלקים: החלק הראשון עוסק בתיאור והערכה של המהלך החוקתי בישראל מקום המדינה ועד היום, תוך הדגשת השלכותיה החשובות של המהפכה החוקתית; החלק השני צופה פני עתיד ובוחן כמה חלופות אפשריות להשלמתו של המהלך החוקתי. הספר מיועד לקוראים המשכילים המתעניינים בחיים הציבוריים במדינת ישראל, ולאו דווקא למשפטנים או לאנשי מדע המדינה בלבד.

בשנים האחרונות הולך וגובר יישומם של חוזים והסכמים שונים ומגוונים בתוככי המשפחה, הן במישור האופקי הזוגי והן במישור האנכי שבין הורים וילדיהם. בממשק שבין דיני משפחה לדיני חוזים בתחום הזוגיות יש כבר ספרות ענפה. ספר זה, המסכם מחקר של למעלה מעשר שנים, ממלא את החסר במחקר אקדמי מקיף ומעמיק בקשרי הורים וילדים. הספר הוא הראשון המתפרסם בישראל, ואחד החלוצים בעולם, העוסק בתפר שבין דיני המשפחה ודיני החוזים בכל הנוגע ליחסי הורים וילדים. במוקד הספר עומד יישומו של הממשק שבין דיני משפחה ובין דיני חוזים על בסיס האני מאמין המחקרי של המחבר – קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל – על השלכותיו בסוגיות שונות ומגוונות לאורך חיי הזוגיות וההורות. המדובר, בראש ובראשונה, בקביעת דמות ההורים המשפטיים של הילד סביב לידתו. עם זאת, הספר דן לעומק בממשק ייחודי זה במנעד סוגיות והקשרים לאורך חיי הזוגיות וההורות: לפני לידת הילד, במהלך חיי הנישואים או השיתוף הזוגי, ועם פירוק התא המשפחתי מחמת גירושין או פטירת ההורים.

יחסי הרכוש בין בני זוג הם נדבך מרכזי במערך היחסים הזוגי, ולמשפט תפקיד חשוב בעיצובם ובהסדרתם. הספר עוסק בהסדרה המשפטית של יחסי הרכוש בין בני זוג נשואים. שיטות משפט רבות, ובהן המשפט הישראלי, עברו מכלל של הפרדת רכוש לכלל של שיתוף זוגי, מעבר הבולט על רקע המגמה בעולם המערבי לפנות לעבר חשיבה אינדיבידואליסטית בתחומים רבים של דיני המשפחה. הספר משלב דיון תיאורטי ברציונלים שבבסיס דיני הרכוש הזוגי ובעקרונות הראויים להסדרת הרכוש הזוגי וניתוח מעמיק של דיני השיתוף הזוגי בישראל. נדונים בו בין השאר: היקף הנכסים הכלולים בשיתוף, היכולת לחרוג מהשיתוף בהסכמה מפורשת או משתמעת, ההבחנה בין סוגים של נישואים, ניהול הרכוש הזוגי במהלך הנישואים, השיתוף בחובות, עימותים בין זכויות מכוח דיני השיתוף הזוגי ובין זכויותיהם של צדדים שלישיים כגון נושים, חלוקת כושר השתכרות, מזונות לאחר גירושים, פיצוי על הפסדי קריירה והיכולת לחרוג מחלוקה שווה של הרכוש הזוגי בין בני הזוג. בכמה מהנושאים השוואת מסקנות הדיון במצב הראוי לתוצרי ניתוח הדין הקיים מביאה לידי המלצות לתיקון החוק. במקרים אחרים הספר מפרש את הדין הקיים בראי הדיון העקרוני

ספר זה מיועד לכל המתעניינים בדיני עונשין מהותיים בכלל ובסוגיות הנוגעות למחשבה פלילית בפרט. הספר עוסק בכלל אי-הרלבנטיות של המניע למשפט הפלילי המהותי. מתודת הדיון היא של ניתוח מושגי על פי הזרם המחקרי של משפט ופילוסופיה. בין השאר נידונה ומובהרת בספר ההבחנה בין המושגים כוונה, מטרה ומניע, במשפט הפלילי הישראלי ובמשפט הפלילי האנגלו אמריקאי. הספר בוחן דוקטרינות של המשפט הפלילי בהן הרגש של המבצע, או הטעם שלו לפעולה הם רכיבים הכרחיים להערכת אשמתו. עוד נבחנת בספר, מנקודות מבט מוסריות שונות, ההצדקה הנורמטיבית לכך שהטעם לפעולה או הרגש שהניעו אדם לביצוע יהיו רלבנטיים להערכת אשמתו במשפט פלילי. מסקנת הדיון היא שכלל אי-רלבנטיות המניע איננו נכון, גם תיאורית, וגם נורמטיבית. הספר, זוכה פרס תייגר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילו לספר המשפט המקורי לשנת תשע"ב, הוא עיבוד של עבודת דוקטורט שנכתבה באוניברסיטת בר אילן וזכתה לציון "מעולה". הכותב, ד"ר אלקנה לייסט, מכהן כיום כסניגור הציבורי המחוזי של מחוז תל אביב. קודם לכן היה חבר במחלקת תיקי בית המשפט העליון בסנגוריה הציבורית הארצית. כמו כן היה בעברו תובע, ממונה על תביעה וסניגור פיקודי בפרקליטות הצבאית וכן פרקליט במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה.